תמיד אפשר להתקדם ולהשתנות!
ויקרא (כא,א):
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו".
רש"י: "להזהיר
גדולים על הקטנים".
גם לחנך את הקטנים וגם לחנך את עצמך בזמנים שאתה בקטנות...
הגמ' (יבמות קיד.) כותבת שהציווי הזה נאמר על שלושה עניינים: -איסור אכילת שקצים. –איסור שתיית דם. –איסור טומאת כהנים.
אלו שלושה דברים שאדם יכול להתייאש בהם מחינוך!
אכילת שקצים זה דבר שנפשו של האדם קצה בהם, ואדם עלול לחשוב שאם המצב הוא כזה קשה אין לי שום אפשרות לשנות אותו – באה התורה ואומרת אפי' מצב כזה לא אנושי אתה מצווה לשנות!
שתיית דם כותב רש"י (דברים יב,כג בשם ר' יהודה בספרי) שהיו רגילים לשתות דם (או לא להיזהר בהכשרה של הבשר מהדם) – וגם דברים שאתה רגיל בהם אתה מצווה ויכול לשנות!
טומאת כהנים זה דבר על-שכלי, ואדם יכול לחשוב אני יכול להסביר ולחנך לדברים הגיוניים שרואים בעיניים אבל משהו על טבעי לא יקשיבו לי...
באה התורה ואומרת שהקב"ה לא נותן דברים שא"א לעמוד בהם! ואם יש חובה לחנך גם במצבים האלו - אז הקב"ה גם נותן את היכולת ואת האפשרות!!!
עובדה שאתה יכול
להתאפק מלצעוק אם זה הבוס שלך...
אין דבר שא"א
לחנך! השאלה איך...
היה בחור אחד שרצה להסתלבט על הרב, בא אליו עם כל החבורה ואמר לו: הרב יש לי שלוש בעיות: אין לי חוש טעם, אני תמיד משקר, ואני לא זוכר כלום... מה הרב יכול לעזור לי?
אמר לו הרב תחזור עוד שעתיים אכין לך תרופה מעולה, כל הבעיות שלך יפתרו בבת אחת.
שלח הרב את השמש שלו להביא גללי עיזים מהחצר, ציפה אותם בשוקולד ושם במקפיא.
אחרי שעתיים חוזרת החבורה, והרב אומר לו: תאכל את התרופה הזאת וזה ירפא אותך.
מגחך הבחור ומתחיל לדחוף 'כדורי שוקולד' לפה, אחרי כמה שניות שהוא לועס מתחילה לחלחל למח שלו ההבנה מה הוא אוכל, הוא מחוויר ומתחיל לירוק, וצועק: איכס זה גללי עיזים גועל נפש!!!
מחייך הרב ועונה: איזה יופי, ראית איך הכל עבר לך? גם דיברת אמת, זה באמת גללים. גם חוש הטעם חזר לך, ואני מבטיח לך שאת זה אתה לא תשכח כל החיים...
חינוך = התקדמות תמידית, תמיד צריך לשאוף להתקדם יותר בעבודת ה' אף פעם לא לנוח!!!
גמרא (מעילה יז.): "פעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות. הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם. אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר? אמרו לו יעני. אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו. אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה. חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא? אמרו לו יכחיש. אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו טבית אמר ובטלוה. חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט? אמרו לו יתמעט. אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה. הכירו בו שהוא יהודי החזירום.
אמרו מי ילך? ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים... יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם? בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת יבא הנס מכל מקום. קדים הוא על בברתיה דקיסר כי מטא התם אמר בן תמליון צא בן תמליון צא וכיון דקרו ליה נפק אזל. אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה".
שואל הרב ניסים קרליץ: למה רשב"י בכה? העיקר שתבוא הישועה לעמ"י?
עונה הרב: זה בגלל שכתוב (תנא דבי אליהו כח'): "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי?" ועל זה רשב"י בכה מתי הוא יגיע למעלת האבות שהיו כ"כ קדושים שאפילו השפיעו על האנשים מסביבם שיוכלו לראות מלאכים!
מרשב"י
שהגמרא מעידה עליו שהוא מלומד בניסים לומדים שלא עוצרים במקום תמיד להתקדם ותמיד
לעבוד ולהשתפר הלאה והלאה!!!
"וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!