יום שני, 31 באוגוסט 2015

ראש השנה - איתערותא דלתתא (לפני התקיעות)

איתערותא דלתתא


מסופר על הרב יעקב חיים סופר בעל הספר כף החיים שכשרצה לגייס כסף להדפיס את ספריו, אמרו לו שירד למצרים שם יש קהילה 'טחונה', התכונן הרב לנסיעה של שבוע וחצי על גמלים ולחודש בערך של איסוף תרומות במצרים, ואחרי נסיעה שוברת עצמות הגיע הרב לקהילה בקהיר, נכנס הרב לבית הכנסת התפלל מנחה ובסוף התפילה מגיע אליו יהודי ושואלו מה מעשיו של כבודו כאן? ענה הרב הגעתי מירושלים להדפיס את הספרים שלי, אמר לו היהודי בוא אחרי לקח אותו לביתו ונתן לו את כל הסכום שהרב היה צריך! הרב היה בהלם, ושאל אותו מה גרם לך להתנהג ככה? ענה היהודי אבי נראה לי בחלום אתמול בלילה ואמר שיבוא יהודי שירצה להדפיס את הספרים תיתן לו את כל הכסף וה' יעשה אותך עשיר גדול אבל אם לא תיתן לו ה' ייקח את כל רכושך! כשחזר הרב לירושלים כולם התפלאו איך הוא חזר כ"כ מהר וסיפר להם את כל מה שעבר עליו, שאל אותו הרב צדקה למה אבא שלו לא נגלה אליו שייסע לירושלים. למה להטריח אותך עד למצרים? ענה הרב צריך איתערותא דלתתא!!!

צריך הכנה של אני לדודי ואח"כ זוכים לדודי לי.

צריך להכין כלים לקבל את השפע – "אני ה' לא שניתי ואתם ישראל לא כליתם", אני תמיד משפיע אתם לא הכנתם כלים לקבל!!!

כתוב בדרך ה' (ח"א פ"ד פיסקה י') שהקב"ה משפיע על כל אחד, הכל, כל שניה! 
אבל אם אין לך כלים אז זה נשפך...

סיפורה של האשה השונמית: "ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר: עבדך אישי מת, ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'. והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים: ויאמר אליה אלישע: מה אעשה לך? הגידי לי מה יש לך בבית? ותאמר: אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן: ויאמר: לכי שאלי לך כלים מן החוץ, מאת כל שכניך, כלים רקים אל תמעיטי: ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך, ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי: ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה, הם מגשים אליה והיא מוצקת: ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי. ויעמד השמן: ותבא ותגד לאיש האלהים, ויאמר: לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיך, ואת ובניך תחיי בנותר".
כך עשתה האשה ומילאה כלים על גבי כלים מאותו אסוך שמן. הכלים  המלאים שמן הצטברו בערימה אחת, והכלים הריקים התמלאו כולם מאותו אסוך שמן. "תן עוד כלי" אמרה האשה לבנה. "אין עוד כלים!!" קרא הבן. "ויעמוד השמן!!".
כמה כלים היו שם?
איננו יודעים. מן הסתם היו הרבה. היא לקחה כלים מכל שכניה ושכנותיה. נאמר שהיו אלף כלים ואחר כך עמד השמן. לכולנו ברור שאם היו עוד מאה כלים, גם הם היו מתמלאים מאותו אסוך שמן. רק בגלל שלא היו יותר כלים נעצר השמן.

מסקנה = הברכה של הנביא הייתה צריכה לחול על "חפץ" מתוך הבית. אותה ברכה צריכה כלי לחול עליו. וכשאין יותר כלים – גם הברכה נעצרת "ויעמוד השמן".

זה דבר רע? לא ולא! כי אם  ברכת השמן לא היתה "מתחשבת" בכלים. הייתה נוצרת הצפה מסוכנת של שמן בכל הבית ובכל השכונה, והנזק שהיה נגרם לאשה ולכל שכניה היה רב מהברכה.

אפי' שאתה אוהב את התינוק שלך לא תיתן לו לשתות מצינור של כיבוי אש...

תכין כלי שמתאים למידתך ואז יהיה שפע בהתאם...

בראש השנה אנחנו מכינים את עצמנו להיות עבדים נאמנים ושליחים ראויים של הקב"ה בעולם!

כתוב שהשופר מאיר לנו את הדרך הנכונה ואת הכיוון הנכון – כמו הצפירה של הספינה בערפל שידעו איפה היא נמצאת... ועוזר לך להגיע לאור ה'!

במלחמה בין הצרפתים לאנגלים, הצרפתים אימנו 200 סוסים מגיל 0 להילחם לפי פקודות של תקיעות שופר, 1-להסתער, 2-ימינה, 3-שמאלה, 4-לעצור, 5-לחזור למכלאה.
בערב הקרב התגנבו כמה אנגלים וגנבו את כל הסוסים... למחרת מוצאים את עצמם הצרפתים בלי הסוסים שלהם בעוד שלצד השני יש סוסים מעולים מאוד שנראים קצת מוכרים... אחרי כמה מערכות כשכבר רצו בצרפת להרים ידיים הגיע חכם אחד עם שופר תקע 5 תקיעות וכל הסוסים התחילו דהרה מטורפת הביתה למכלאה עם הלוחמים הכי מאומנים של האנגלים שרכבו עליהם ונפלו בשבי כפרי בשל...

השופר מסמן לנו להפסיק לשרת ח"ו את היצר הרע, לעצור את שטפון החיים שסוחף אותך רחוק ממנו ולחזור הביתה אל אבינו הרחום והחנון שמתגעגע אלינו כ"כ!!!

אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו פה למטה להמליך אותו ית' עלינו בתקיעות השופר! והקב"ה יראה את הצבא שלו ויתקצב אותו בחיים פרנסה בריאות גאולה וכל טוב בע"ה!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: