יום ראשון, 20 במרץ 2016

שבת הגדול - מעלת סיפור יציאת מצרים לילדים ולעצמך

מעלת סיפור יציאת מצרים לילדים ולעצמך


שמות (יב,ט): "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ".

גם על התינוק, היושב במעי אמו נאמר בגמרא (נדה ל), שהוא יושב ו״ראשו על כרעיו ועל קרבו״.

מדוע נאמר בשני אלו ״ראשו על כרעיו ועל קרבו״?

אלא, יש קשר בין השנים. כמו שהתינוק יוצא לאויר העולם מבטן אמו בלי שום חטא ועון - כך זוכה כל אדם, בליל הסדר - נמחלים לו כל עונותיו, והוא כבריה חדשה, כמו תינוק שזה עתה נולד.

בענין זה מסופר על האדמו״ר שלום מבעלז זיע״א, שפעם בליל הסדר בשנת תרמ״ה, הגיעו שני אחים אל שלחנו הטהור, כדי לערוך עמו את הסדר. וכיון שאחד מהם היה אלם, הופתעו כלם מאוד, כשפנה אליו הרבי, ואמר לו: ״הלילה תקדש אתה על הכוס, ותוציא את כלנו ידי חובה״! כשרמז האלם, שאינו יכול לדבר, הרעים הרבי בקולו ואמר: ״כן!!! אתה תקדש!!! קום ואחוז בגביע הקידוש״!! פחד ורעדה פשטו בגוף האלם, וכשהוא מזדעזע בכל גופו, קם ואחז בגביע, ולהפתעת כלם החל הוא לומר את הקידוש מלה במלה!
כשראה הרבי את מבטיהם התמוהים של המסובים, פתח ואמר: ״כתוב בתהילים (פא,יא): ״אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ״.
מה הקשר בין יציאת מצרים לבין הכתוב ״הרחב פיך ואמלאהו״, שפירושו מילוי משאלות לבו של האדם"?
ותרץ האדמו״ר מבעלז זיע״א, ואמר: ״הפסוק בא ללמדנו, שבליל הסדר אנו בריה חדשה, ונמחלים כל עונותינו, ולכן יכולים אנו לבקש ככל העולה על לבנו. ולכן בקשתי מה׳, שיושיע את האלם הזה, בבחינת ׳הרחב פיך ואמלאהו', וברוך ה', נעניתי"!!!

בהפטרת שבת הגדול כתוב: "כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי, וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם".
"אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי" - אותו החסד ואותו הפסח שהקב"ה פסח על בתי אבותינו, אותם הענינים והגילוים, "ובמורא גדול זה גילוי שכינה", שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אני ה', אני ולא שרף, אני ולא אחר, אני הוא.

כל זה חוזר בכל שנה ושנה.

"וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" - אתם בני ישראל לא הכנתם כלים.

אחד הכלים הגדולים שיש בפסח הוא הדיבור והסיפור בשבח הניסים הגדולים שקרו לנו ביציאת מצרים.

כמה שאדם 'ירחיב את פיו' בענין 'המעלך מארץ מצרים' ככה ה' יעשה לו 'ואמלאהו'!

"... לפני כ-300 שנה הפליגה לעולם החדש אניה ושמה "מייפלאואר", ובה אנגלים שקצו בחברה ובמשטר האנגלי, וחיפשו חוף שומם לחלוטין להתנחל בו להקים עולם חדש, הם נחתו ב...אמריקה. והיו ראשוני המיסדים והבונים של ארץ ואומה זו. היה זה מאורע גדול בתולדות אמריקה.
אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק יום ושעת הפלגת אניה זו, וכמה אמריקאים יודעים זאת. מה יודע ילד אמריקאי - ואף מבוגר - כמה אנשים היו באניה זו, שמות משפחותיהם, מה לבשו, מה אכלו, מה מסלול הפלגתם ומה אירע להם כל הדרך, ממה נזונו וכיצד שתו מים, היכן הנקודה בה עלו על חוף הארץ שיסדו אבותיו אלה, ובה הוא גר היום בזכותם?
והנה - יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה קודם הפלגת "מייפלאואר", יצאו היהודים ממצרים, כל ילד יהודי בעולם - באמריקה, רוסיה הסובייטית, בתימן ובגרמניה - יודע בדיוק: אבות-אבותיו יצאו ממצרים בעלות השחר של החמשה עשר בניסן. מה לבשו? מתניהם חגורים ומקלם בידם. הם אכלו מצות, והגיעו אחרי 7 ימים לים סוף, הוא גם מכיר גם את מסלול המסעות במדבר וקורותיהם במשך 40 שנה: אכלו מן ושליו ושתו מים מבאר מרים. הגיעו לארץ דרך הירדן מול ירחו, ואף שמות משפחותם לבית אבותם יצטט מן החומש...״

דברים אלו השמיע ראש הממשלה לשעבר, דוד בן-גוריון, לפני ועדת חקירה האנגלו-אמריקאית של האו״ם, ברצותו לשכנע את אומות העולם בצדקת זכותנו על ארץ ישראל.

יהודי אינו יכול לראות עצמו רק כחוליה העומדת בפני עצמה. הוא קשור לדורות שלפניו, ויש לו אחריות כלפי הדורות שאחריו. ״דע מאין באת ולאן אתה הולך...״ אומר לנו התנא באבות.

ירמיהו הנביא אומר לעם ישראל (ירמיהו לא,כ): ״הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה".

משל למה הדבר דומה? לאדם שיצא מהעיר והיה עליו להגיע לעיר אחרת שלא היתה מוכרת לו. הוא הגיע לפרשת דרכים, והתפלא שאין שם שילוט מתאים. לפתע הבחין שהשלט המורה על היעדים השונים נפל ומונח על האדמה. הוא הרים את השלט אך לא ידע כיצד יש להניחו, ולהיכן לכוון את חיציו... לפתע צץ במוחו רעיון: הרי את כיוון העיר ממנה הוא בא הוא ודאי יודע, הוא כיוון את החץ המורה על כיוון העיר ממנה בא, וממילא הסתדרו גם שאר החיצים והוא ידע היכן עליו לפנות.
אם ברצוננו לדעת לאיזה כיוון אנחנו צריכים לצעוד - עלינו לתקוע שלט ולראות בשלט מהיכן באנו, ואז נדע לאן ללכת...

בנימין ד'יזראלי (1804-1881) היה אחד מן הפרלמנטרים המזהירים באנגליה, שכיהן גם כראש הממשלה וכשר אוצר.
מסופר כי באחד הדיונים בפרלמנט האנגלי, בעת שאחד הצירים סנט בו בהערה אנטישמית, ענה לו ד׳יזראלי בגאון: "בשעה שאבותיך דילגו על העצים ביערות אירופה - אבותיי היו כהנים ונביאים במקדש ה״...

ליל הסדר זה הלילה שבו אתה מלחים את החוליה הבאה בשרשרת!

"אתם הפרק הבא בתנ"ך"!

הילדים שלך הם החוליה הבאה של עמ"י!

אבל הסיפור הזה הוא לא רק לילדים הוא גם לעצמך!

"וכל המרבה הרי זה משובח" – הוא נהיה יותר משובח!!!

הרב נבנצאל: "כשם שעצם הדיבור וההרהור הרע משפיל את נפש הנכשל בהם, גם כשאין מי ששומע אותו, כך סיפור יציאת מצרים יגביה את נפש העוסק בו גם אם הוא לבדו. לכן פסק הרמב"ם: 'היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה' (הלכות חמץ ומצה ז,ג)".

שפת אמת (תרל"ה 'ואפילו' 'ולמען', תרל"ז 'בכל', תרל"ט 'כל', תר"מ 'כל', תרמ"ח 'בענין', תרנ"א 'איתא'): "סיפור יציאת מצרים מביא דעת... מעורר כח הגאולה... מביא ימות המשיח ולביאת משיח... זוכין להמשיך מלכות שמים עלינו... נגאלים עוד מתחת יד היצר הרע ומתעלין ביותר... ע"י זכירת יציאת מצרים: יכולין לברר התערובות ולזכות להארת עץ החיים... זוכין לתורה בלא יסורים בפועל ממש".

אור החיים הק' (שמות יג,ח) אומר שזו סגולה לבן זכר: "ואפשר עוד שירמוז באומרו והגדת לבנך שאם יגיד הגדה האמורה בענין יזכהו ה' שיגיד לבנו".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: