יום ראשון, 20 במרץ 2016

פורים - חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע

חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע



חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (מגילה ז:).
הדרישה הזאת היא הדבר הכי מוזר בפורים!

פורים, יום גדול וקדוש הוא עד מאד, יותר מיום כפורים! [השנה בכלל התפנקנו – חמישי שישי פורים ובשבת נפגוש את הקריאה של יום כיפור – 3 ימים אש!].
יותר משבועות! הרי בשבועות קיבלנו את התורה מיראה ועכשיו מאהבה!

זמן מחיית עמלק!

יום שבו כל הפושט יד נותנים לו!

בשם של החג כבר רואים את העוצמה שלו, פורים ע״ש הפור, יש מציאות שאדם יכול לעבוד עבודות מזדמנות שנותנות ריוח גדול המכניסות פרנסה בסכום גדול, או אפי' עבודה קבועה שמכניסה סכום גדול כל חודש, אבל זה לא דומה למי שזכה במפעל הפיס בסכום מהאגדות, הגורל מזכה לאדם דבר שלא ע״י בחינת עבודתו או מעשיו.

כך גם כל ענין הפורים הוא בחינת מפעל הפיס, משפיע הארה בעוצמה גדולה מאד שלא לפי המעשים שלך, ומי שזוכה ההארה זו יכולה להשפיע עליו לכל השנה, מה שלא יכול להשיג במשך כל השנה כולה.

ביום כזה – להשתכר?!?

"חייב איניש לבסומי בפוריא" - לא כתוב לבסומי ב'יין' אלא ב'פוריא'.

אנחנו צריכים להיות שיכורים כבר מהאורות של פורים עצמו כמו שכתוב 'שיכור ולא מיין', להשתכר מכל הגילויים הנשגבים של פורים!

פעם בשנה יורדים אורות שמסנוורים את הנשמה שלך לגמרי, אורות שהיא בקושי מסוגלת לסבול!

אומר האר״י שההארה שיוצאת ובוקעת מן השמים בדרך של נס, היא:
א. בעלת עוצמה גדולה מאוד.
ב. היא יורדת מהגובה הגבוה ביותר עד אלינו לעולם העשיה / כדור הארץ / מודיעין...

רבינו האר״י אומר שמגלה גימטריא ע״ח, העולה בגימטריא ג' פעמים שם הוי״ה – (כנגד נה"י), וכל הוי״ה יש בה ארבע אותיות, ועם הכולל י״ג אותיות.

בתוך השלוש הויות מתגלים תלת רישין, שתים של אריך ורישא עילאה דעתיק, שיורדים דרך החיורתי ואח״כ דרך הי״ג נימין, ואח״כ דרך הי״ג תיקוני דיקנא, ואח״כ ביסוד דאבא ואח"כ מתגלים לחוץ.

בכל תיקון יש הוי״ה במילוי ע״ב, נמצא דבי״ג תיקונים יש י״ג הויו״ת במילוי ע״ב העולים תתקל״ו, כמנין מרדכי ואסתר.
אומר רבינו האר״י שהנס הגדול הוא דהארה זו היא לא הארה שהיתה חד פעמית, אלא גם בכל שנה ושנה מתחדשת הארה זו, ואפי׳ לעתי״ל כשיבנה ביהמ״ק לא תתבטל ההארה הזאת, כמ"ש 'וזכרם לא יסוף מזרעם'.

אתה רוצה שגם הגוף שלך ירגיש? – תשתה!!!

לחיים!!!

[ע׳׳פ זה יש לבאר ענין עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, שהוא קשור לכל מצוות היום של פורים, קריאת המגילה, משלוח מנות, ענין מחיית עמלק, וקבה״ת ברצון שקימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם.]

כותב המהר״ל דשלימות עבודת ה׳ כוללת:

א. שלם עם בוראו.

ב. שלם עם חבריו.

ג. שלם עם עצמו.

גם עניני הפורים מתחלקים לג׳ חלקים כנגד ג׳ חלקי השלימות בעבודת ה', ובכולם יש בחי׳ ברוך מרדכי ובחי׳ ארור המן, אשר חייב איניש לבסומי בפוריא מקדושת היום עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

קריאת המגילה היא מכלל השלימות עם בוראו.

יש זמנים שהקב״ה עוזר ליהודי שמחו ולבו פתוחים ומרגיש קרוב לאלוקיו, בבחי׳ ברוך מרדכי.

וישנם זמנים חשוכים ביותר, שמרגיש כי נתרחק מאד מהשי״ת, שנמצא בהסתר בענינים גשמיים ובענינים רוחניים, ועד שנדמה לו שהושלך לגמרי ח״ו ממחיצתו של הקב״ה, וכל מציאותו בבחי׳ ארור המן.

זהו המצב הקשה ביותר ליהודי. כי כל עוד מרגיש קרוב להשי״ת יש בכחו לשאת את הכל, ומסוגל לעבור כל הנסיונות הקשים שהקב״ה מנסה יהודי. אך מה רע ומר בעת שנדמה לו שהוא כמושלך מלפני ה', כהאובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים.

אכן בפורים חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, שישאב מהפורים שמחה עצומה עד שירגיש בלבו שאין כל הבדל בין העתים שבהם הוא מרגיש את עצמו קרוב להשי״ת לבין העתים שמרגיש מרוחק ונדחה.

כי אין הפרש בין כל המצבים, שרק בהרגשה הם שונים זה מזה, אבל בעצם הוא נשאר תמיד בן המלך.

וזה ענין מצות מקרא  מגילה, שהמגילה מורה שאף בעת שהיו ישראל במצב השפל ביותר בגשמיות וברוחניות, והיו כבר כמושלכים לגמרי מלפני ה׳ שנחתמה הגזרה בטבעת מלכו של עולם, נתגלתה אהבת ה׳ אליהם בדרגה מופלאה כ״כ. ובה חייב איניש לבסומי בפוריא בחלק השלימות עם בוראו.

משלוח מנות איש לרעהו – שלם עם חבריו

גם עם האנשים מסביב יש בחי׳ ארור המן ובחי׳ ברוך מרדכי.

יש חברים שמרגיש כי הם קרובים ללבו וכי הם הגונים וראויים בבחי׳ ברוך מרדכי.

ויש אנשים שנראים לך בבחי׳ ארור המן, אם מחמת שהוא בעצמו במצב ירוד ומשום כך נרמה לו על אחרים שאינם בסדר, או כאלו שבאמת אינם הגונים[1].

בפורים חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כמו שכתוב בחז״ל וברמב״ם במצות ואהבת לרעך כמוך, חייב אדם לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו, שזו מדרגה עליונה ביותר לאהוב כגופו כל אחד ואחד באיזה מצב שהוא.

כמו שפי׳ הרה״ק ר״מ מפרימישלן זי״ע בדרך צחות מאה״כ 'קדש לי כל בכור' - הדרך המובחרת להתקדש היא, 'פטר כל' - ראשית כל, 'רחם בבני ישראל' - תאהב כל אחד מישראל. 'באדם ובבהמה לי הוא' - אם הוא אדם או בהמה זאת תניח לי, אבל אתה צריך לאהוב כל יהודי כגופך.

ראשית הפגם בימי מרדכי ואסתר היה כמו שאמר המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד.

עם זה כחו רק בהיותו אחד - בשעה שישראל מאוחדים טמון בהם כח עילאי.

אבל הוא מפוזר ומפורד, כאשר הוא מפוזר הוא נהיה מפורד, כשאדם בפיזור הרעת ומסובך בנפשו הריהו נפרד ומלא טענות וקושיות כרימון על כל חביריו.

התקון של שלם עם חביריו בפורים הוא ע׳׳י משלוח מנות להרבות הריעות והידידות עם כל אחד ואחד (וגם סעודה משותפת).

מחיית עמלק - שלם עם עצמו.

כשאדם אינו שלם עם עצמו – אז כשהוא לומד תורה ועושה מצוות הוא בבחי׳ ברוך מרדכי, אבל כשהוא שקוע בתאוות ובעניינים חומריים אז הוא בבחי׳ ארור המן.

בפורים חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי - מכח הפורים לא יהיה הפרש אצלו בין אם עוסק בעניני תורה ועבודה או שעוסק בענינים הגשמיים.

מלאה הארץ קניניך! - כמאמר הרה׳׳ק המגיד ממעזריטש זי״ע, שהעולם מלא בקנינים שאפשר על ידם לקנותו ית׳.

כמו שאפשר לקנותו ע״י תורה ועבודה, כך אפשר לקנותו בשעה שעוסקים בענינים הגשמיים ומאמינים שהכל ברא לכבודו, שאז מגיע האדם לשלימות עם עצמו.

אם ביום הכפורים דרושה עבודה ויגיעה רבה באתערותא דלתתא להמשיך הארת היום הקדוש, הרי בפורים זה נשפע באתערותא דלעילא אפילו בלא הכנה.

היום הזה מסוגל שיהודי יוכל להיות שלם עם עצמו ועי׳׳ז יהיה שלם עם חביריו ויגיע להיות שלם עם בוראו.

שעת רצון – בסעודה:

אוסרי לגפן (פורים עמ' רי'): "בשער יששכר (מאמר ״ימי ששון״ אות נ״ז) הובא דכמו שהמלך (דהוא מלכו של עולם כידוע) אמר לאסתר במשתה היין מה שאלתך גו׳ שאז זמן מילוי הבקשות, כך בסעודת פורים ממלאים כל משאלותינו. והעיקר לבקש אז על הגאולה השלימה, וזה רמז מ״ש סעודת פורים שעשאה בלילה — עשה ותיקן תיקוניה רק בלילה — בצרכי הגלות הנקראת לילה — לא יצא ידי חובתו — לא יצא בזה מהגלות הנקראת ״חובה״. דאז זמן מחיית עמלק וצריך לשפוך נפשו על ככה ולדרוש גאולה שלימה".

חשיבות הריקודים:

בהמשך: "ידועים דברי הזוה"ק שגמר הגלות יהיה כאשר מטו רגלין ברגלין. ופי' בסה"ק (שער יששכר) שמדובר על חנוכה ופורים שכאשר יקיימום כראוי תבוא הגאולה, לפי זה צריכה להתפשט השמחה עד הרגליים, ובכן נרימה עוד כוס ונשתה, ואח"כ בריקוד נצא".

בסוף, לא לשכוח ברכת המזון ותפילה באוסרי לגפן עמ' ריז'.




[1] שני חברים הלכו במדבר פתאום הם קולטים שאריה מתחיל לרדוף אחריהם... אחד החברים מתחיל לרוץ, צועק לו חבר שלו: 'מה אתה רץ אתה בחיים לא תעקוף אריה!' עונה לו החבר: 'אני לא צריך לעקוף את האריה אני רק צריך לעקוף אותך...'!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: