אמונה בעוצמת הנקיון!
היתה לי שיחה עם מישהו בבוקר
של ערב כיפור: הוא לא יודע מה לעשות הוא ממש על הפנים ולא ניצל בכלל את חודש
אלול...
אמרתי לו שזו בדיוק המטרה של יום כיפור!
המושלמים נידונו בראש השנה לחיים.
לאלה שבאים עם בגדים מלוכלכים... בשבילם ה' המציא את היום
המדהים הזה!!!
יחזקאל הנביא מדבר עם אנשי דורו,
ומשפיע עליהם לחזור בתשובה, אומרים לו האנשים (יחזקאל לג,ט): "כִּי
פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים" – התשובה לא
עוזרת! אנחנו נמות עם העבירות שלנו...
איך הם עונים תשובה כזאת הלא כתוב בתורה בפירוש הפוך:
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת
הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹוקָה הִיא"!
במקום שיחזקאל יבוא ויגיד להם – תתביישו איך אתם מדברים...
הוא הולך להקב"ה, ואומר לו – את מה שעם ישראל ענה...
הקב"ה לא שולח אותו לפרשת ניצבים, מה עושה הקב"ה?
הקב"ה נשבע, שהתשובה עוזרת (שם פס' יא): "חַי
אָנִי נְאֻם ה' אלוקים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע
מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה"!
למה ה' צריך להישבע?!?
משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו
סופר-מרקט מאוד מצליח. ב"ה יש לו שם עשרה דלפקים, המחזור החודשי שלו הוא 10
מיליון שקל.
במחזור של עשרה מיליון שקל בחודש, יש 10% רווח. תורידו שכר
של עובדים ושל הכל מסביב... נישאר לו בחודש חצי מיליון שקל, ב"ה, בן פורת
יוסף... בשנה שישה מיליון שקל.
יום אחד מודיע לו מנהל החשבונות שהוא עוזב, הוא כמובן לא
מתרגש, ואומר לעצמו: "טוב, מה הבעיה? ניקח מנהל חשבונות צעיר".
הוא לוקח מנהל חשבונות צעיר, ב"ה הוא עושה את העבודה,
חותם על הצ'קים, הכל בסדר גמור...
בסוף השנה, הוא כבר עובד שם שנה וקצת, מתקשר הרואה חשבון
לבעל הבית, ומבקש להיפגש עימו בדחיפות...
הם נפגשים, ואז אומר הרואה חשבון לבעל הבית: "תשמע
חביבי, העסק שלך בגירעון של 7 מיליון שקל השנה".
"איך יכול להיות, כל שנה אני
ברווח של שישה מיליון, מה קרה?! והרי לא השתנה כלום... אדרבא, מאגר הלקוחות
הקבועים הכפיל את עצמו..."???
רואה החשבון השיב בצורה הקרה ביותר: "אני לא יודע, אולי
יש לך גנבים בעסק.... אין לי מענה... תבדוק, אולי זה המנהל חשבונות החדש... אולי
הוא לא בסדר... זה הדבר היחידי שהשתנה אצלך...".
עוברים על החשבונות, ומגלים שבאמת זה המנהל חשבונות הצעיר,
במקום לחייב פעם אחת מע"מ, הוא הוסיף לכל חשבונית כפל מע"מ...
כשכולו רותח מעצבים, הוא קורא למנהל חשבונות, שנמצא שם שנה
ורבע, ואומר לו: "מה זה?! אתה יודע שגרמת לי נזק של 7 מיליון שקל"?!
"אני?!" התמם המנהל הצעיר.
"כן, בֹא תראה! כל חשבון שעשית...
פעמיים מע"מ!" - צרח עליו בעל הבית.
כשהוא לא מאמין לגודל האסון, שאל אותו בעל הבית: "מה אתה
מתכוון לעשות עם החוב הזה, בכל זאת הזקת לי ב- 7 מיליון...?
"אני לא יודע, אין לי מה לעשות..." - השיב המנהל בתמימות...
כאן בעל הבית לא יכל להתאפק: "מה זאת אומרת?! תמכור את
הבית שלך, תחזיר לי 2-3 מיליון"!
"בשמחה" - השיב המנהל -
"אך אין לי מה למכור... אין לי בית, אין לי כלום...!
"אז מה אתה מתכוון לעשות?!"
- שאל בעל החנות המתוסכל
ואז קרה משהו מפתיע, המנהל ניגש אליו ואמר: "אני רוצה
להגיד לך 'סליחה'..."!
"סליחה סליחה ואיך את תכסה את
הגירעון?" - הקשה הבעלים
"אני לא יכסה... אין לי מאיפה..."
אז מה אתה מתכוון לעשות?!
"אני רוצה להגיד לך 'מחילה'...".
כאן בעל הבית לא יכל יותר וצרח: "אז תיקח את הדברים
שלך, ותעוף הביתה"!!!
"מה?! אתה אומר לי לעוף?! יש לי
14 ילדים שמחכים לאוכל, עכשיו ערב החג, ואתה זורק אותי?! איפה הרחמים שלך?!"
והמנהל הצעיר פורץ בבכי...
הבעל הבית רואה אותו בוכה, והוא נמס, הוא לא יכול לראות אותו
בוכה...!
אומר לו בעל הבית: "אתה יודע מה.... אני משאיר אותך עוד
שנה, אבל אוי לך, אם זה יקרה עוד פעם"!
כשהוא קופץ משמחה מכריז המנהל: "אני מבטיח לך... זה לא
יקרה עוד פעם"!
עוברת לה שנה נוספת... עושים חשבונות.... עוד פעם גירעונות....
הפעם עשר מיליון גירעון!
קורא בעל הסופר למנהל ושואל: "מה זה"?!
שוב המנהל הצעיר מתחיל לבכות... ובדמעות הוא אומר:
"קורה ... מה אני יכל לעשות... אנחנו רק בני אדם...".
כמה זמן לדעתכם, הוא יישאר בעבודה הזו?
אפילו לא דקה אחת!
כך הוא הנמשל:
שואלים אנשי דורו של יחזקאל:
וכי אנחנו לא יודעים שהתשובה עוזרת?! אבל כמה פעמים
אתה חושב שאפשר לבקש סליחה!? הקב"ה רק יפתח את את החשבון ויסתכל מה עשינו, ויגיד:
"תראה... אתה יודע איזה נזקים עשית לי?! למה אתה חושב שאני ישאיר אותך עוד
שנה..."?!
כמה ריבונו של עולם יכול לספוג? פעם... פעמיים... שלוש...
אבל כמה? חמישים שנה?!
אומר להם יחזקאל: כן! –
הקב"ה נשבע, שהתשובה עוזרת אפילו 100 פעמים!
זה מה שאנחנו אומרים בתפילת יום הכיפורים: "כי אתה
מעביר אשמֹתנו בכל שנה ושנה..."!
תנא דבי אליהו רבה (פרק א') על
הפסוק "ימים יוצרו, ולו אחד בהם" - הבורא יצר את ימי השבוע, ובחר לו יום
אחד, את יום השבת. יצר את ימי השנה, ובחר מהם יום אחד, את יום הכיפורים.
מה העניין של שבת ויום הכיפורים?
בשבת יש לנו עליית העולמות, שכל העולמות מתעלים ממדרגתם!
מעשה שהיה עם הגאון רבי אליהו הכהן זצ"ל מאיזמיר,
בעל "שבט מוסר", (מובא בספרו מנחת אליהו פרק
ה'): בעיר איזמיר היה בזמנו "דיבוק", שהיא נשמה מיוסרת שלא הורשתה לבוא
למקום הראוי לה לאחר הפטירה, ואף לא זכתה לגיהנם, ונגזר עליה לנוע ולנוד בעולם –
ונכנסה בגוף אשה אחת, והציקה לה מאד והביאוה לפני הרב שיפעל לתיקונה ומנוחתה. הרב
ניהל עמה דו שיח (כולל פרטים על אותה נשמה וקורותיה, שאומתו במלואם), ורשמו
למזכרת. יש לציין שהדבר נעשה לפני קהל רב, והביא להתעוררות עצומה ולתשובה. בתוך
הדברים שאל את הנשמה: "האם עולמנו נראה לנשמות, כפי שנראה להן בחייהן"?
אולי ציפה לשמוע שהוא נראה רוחני יותר, שהנשמות מביטות
לפנימיות העניניים. והנשמה ענתה: "לא! הכל נדמה לחושך בלהבת אש כגוון גפרית
וגחלי אש המבעית לראותו". והוסיפה "רק בשבת הוא נראה צלול ובהיר".
מהו הערפל, מהו מסך העשן?
הרי זה ברור ומובן, אלו העוונות, העבירות, החטאים. הלא פסוק
מפורש הוא (ישעיה נט,ב): "עונותיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם, וחטאתיכם
הסתירו פני מכם". יתר על כן כל מחשבות ההבל, כל תענוגי הסרק, הליצנות וקלות
הראש, הכל יוצר מסך, מגשם את העולם, כמו שכתוב (איכה ג,מד) "סכותה בענן לך
מעבור תפלה...".
השבת היא "מעין עולם הבא", העולם מזדכך בה ומתעלה
בזעיר אנפין.
אבל יום הכיפורים הוא "שבת שבתון"! שבת בריבוע! –
ההזדככות בו כפולה ומכופלת. העולם מוצף בזוהר רוחני, בקרבה מיוחדת לבורא העולם,
בלא "מחיצה של ברזל", בלא מסך הענן המונע את מעבר התפילות.
אפילו אם היה יום הכיפורים פעם אחת בשבעים שנה ג"כ
היינו מאד שמחים, כל שכן עכשיו שיש לנו יום כיפור בכל שנה!!!
רק עם הבנה כזאת אפשר לשיר
(בבית כנסת ספרדי...) 'חטאנו לפניך...' בכזאת מנגינה שמחה!!!
העוצמה של היום הזה מוחקת הכל!!!
אז מה אנחנו צריכים לעשות?
הרב קרליבך (אבן שלמה עמ' 214):
את הנדר הראשון בתורה נדר יעקב אבינו, בשעת יציאתו מארץ
ישראל:
בראשית (כח,כ-כא): ״וַיִּדַּר
יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ
הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי״.
יעקב אבינו אומר בעצם: אפילו אם לא אקיים את כל הנדרים שלי,
יש נדר אחד שנדרתי שאני יכול לקיים - שתמיד אחזור אל ה'.
כשיהודי מתפלל בליל יום כיפור, התפילה מתחילה ב״כל נדרי״.
הדבר הראשון שיהודי אומר הוא, ״ריבונו של עולם, אתה זוכר שהייתי פה ביום כיפור
שעבר? געוואלד, כמה נדרים נדרתי, ואת רובם לא קיימתי. אבל ריבונו של עולם, נדר אחד
קיימתי. חזרתי לכאן״!
אנחנו צריכים רק לבוא לבית הכנסת, לומר את הוידויים מכל
הלב ולפרט את כל מה שאתה רוצה שה' ימחק לך וזהו, ה' נשבע שזה נמחק!!!
כתיבה וחתימה טובה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!