Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום רביעי, 11 בינואר 2017

פרשת ויחי - זאב זאב

זאב זאב


יעקב אבינו מכנס את כל בניו ומברך כל אחד ואחד.

את אחרון בניו, בנימין, ממשיל יעקב לזאב: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל".

למה זאב?

בראשית (מד,כב): "וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת".

רבינו אפרים ז"ל (שם פ' ויחי): "וקרהו אסון, כי בנימין היה זאב יטרוף וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת נהפך לזאב שנאמר בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר 'ועזב את אביו ומת', כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים, והיה כל מוצאו יהרגהו".

החיד"א ז"ל (דבש לפי, מערכת ז' אות טו - טז): "זאב אחד יש שקורין לו לופגאר"ו והוא בן אדם ומשתנה לזאב ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאים בין כתפיו כך בנימין בין כתפיו שכן. וזה סגולה להנצל מזאב זה בשעה שנכנס לבית ליקח דשן הצבור באש וישליך אילך ואילך ולא ינזק ממנו וכך היו עושין במקדש משליכין דשן אצל המזבח דכתיב ושמו אצל המזבח. כתב זאב שנהפך לאדם אפילו שהוא משתנה לאדם בכל שעה יש לו זנב, כך היתה רצועה יוצאה מחלקו של בנימין ונכנסת לתוך חלקו של יהודה ועליה היה בנין בית המקדש".

המדרש (תנחומא ויגש ח) כותב שבנימין נמשל לזאב, משום שהמקדש נבנה בחלקו של בנימין, ומה שנאמר "בנימין זאב יטרף, בבקר יאכל עד" - הכוונה להקרבת התמיד של שחר. "ולערב יחלק שלל" - הכוונה לתמיד של בין הערביים (וכך תרגם אונקלוס).

מדוע נקרא המקדש בשם זאב[1]?

ידוע שדרכו של הזאב לטרוף את הקרבן, אך לא תמיד לאכול אותו ממש באותו זמן (בניגוד לאריה הדורס ואוכל מיד), כך גם התמידים ובמיוחד של בין הערביים, לא היה תמיד קרב כולו בתוך אותו יום, אלא הקטר חלבי ואברי התמיד היו קרבים במשך כל הלילה. לכן נמשל גם המזבח לזאב (סוכה נו:).

בא לרמז שלא תמיד התוצאה והשכר של הקרבן יורגש באופן ממשי ומידי, לפעמים השכר והכפרה שוהים לבוא - ורק לערב יחלק שלל. רק כשמגיע הערב (הסתר פנים), זוכים לשלל של הטרף.

ברכות (כו:): "ריב"ל אמר: תפילות כנגד תמידים תקנום".

כמו בקרבנות כך גם בתפילות, אין דבר כזה שהקב"ה לא מקבל את התפילות, אנחנו לא רואים את התוצאה מיד כי הקב"ה שומר את זה לזמן שבאמת תצטרך (הערב – הסתר...)!

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה רגיל לספר על אדם שהתפלל שנים לזכות בלוטו.
יום אחד ח"ו נגזרה עליו גזירה בשמים שייפגע ממשאית, הקב"ה ברחמיו לקח את כל התפילות והשתמש בהם להציל את חייו מהמשאית.
האדם ממשיך להסתובב ברחוב ולתהות למה תפילותיו לא התקבלו... הרי בלוטו הוא לא זוכה ואת המשאית הוא ב"ה לא פגש... (אביהם של ילדי ישראל ח"א עמ' 40).

הרב קוק (עין אי"ה ברכות א,ח): "אבל עוד דבר גדול יש בחסד עליון ית"ש, שהרי באמת ביהמ"ק שלמטה מכוון נגד בית המקדש שלמעלה...

א"כ צ"ל שלעולם פועלות כל העבודות את חק שלמותם כאילו בהמ"ק בנוי, אלא כיון שבעוה"ז הוא חרב, א"א שיושפעו הטובות הנמשכות מזה השלמות לעוה"ז, ונשארים רק למעלה.

וכשתבא זמן תשועת ישראל, וישתכלל העולם בביהמ"ק, ויהי' ראוי לקבל שלמות עליון, אז יופיע השי"ת בהדר גאון כל השלמות הנעשה מכח כל המצות והעבודות כולם, בערך שהם פועלים אם הי' ביהמ"ק על מכונו"!!!




[1] בשם הרב אבי כהנא.