Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

פרשת וירא - להיפגש עם ה' או להיות ה'?

להיפגש עם ה' או להיות ה'?


בראשית[1] (יח,א): "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ".

השאלה הנשאלת היא: האם בפסוק הזה, השם "אדני" הוא קודש או חול?

אם כוונת הדברים היא שאברהם מדבר עם המלאכים (אדני = לשון רבים וחול, היינו: האדונים שלי), קיים קושי דקדוקי: מדוע בהמשך אותו פסוק עובר אברהם מלשון רבים ללשון יחיד ("בעיניך", "תעבר" "עבדך")?

אך אם לחילופין נפרש שאברהם מדבר עם הקב"ה (בלשון יחיד, והשם הוא ”קודש”), מתעורר קושי רעיוני שהוא הרבה יותר חמור, והוא השאלה כיצד מעז אברהם, 'לשים את הקב"ה בהמתנה' ("אדנ-י... אל נא תעבר מעל עבדך"), וזאת רק כדי לטפל באורחיו, שהוא חושב שהם נכרים עובדי ע"ז?! לכשתמצי לומר יש בכך 'נפקא מינא' הלכה למעשה בשעה שמדובר בשם שהוא 'קודש'!

מסכת שבועות (לה:): "כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש, חוץ מזה שהוא חול, שנאמר: (שם) 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך'; חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו: אף זה קודש! כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב? גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה".

לכן, אנו חייבים להבין פשר אותו מאמר חז"ל "גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה", המצדיק בכך שהניח אברהם אבינו את הקב"ה והלך לקבל האורחים...

בכמה מקומות כותב מרן הרב קוק זצ"ל: שמטרת ישראל היא "העיבוד של האידיאלים הא-להיים, לעבדם, לשכללם, להשתדל לשגבם, להאדירם בעם, באדם ובעולם... איך להוציאם מן הכח אל הפועל...".

כלומר, לפנינו מטרה של יישום דרכי ד' במישור הפרטי, הלאומי, והאוניברסאלי.

כך מבטא הרב בתמצית את הבנת השמות האלוקיות, את י"ג המידות, ואף את עיקר חכמת הקבלה (מידות הראי"ה הדביקות א-ב):
"מלמדת היא לנו החכמה הא-להית את המדות, את הספירות הא-להיות, כדי לדעת שבמדותיו של הקב"ה אנו צריכים להתדבק... ושאנו יכולים (!) להתדבק בהן".

כלומר, אברהם אבינו ידע שיש דבר אחד שהוא אפילו יותר גדול מאשר לדבר עם הקב"ה, והוא להיות כמו הקב"ה - "מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה רחום וחנון".




[1] הרב ארי שבט.