Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שני, 27 בנובמבר 2017

פרשת ויצא - ׳בורח׳ או ׳שליח׳?

׳בורח׳ או ׳שליח׳?


בראשית[1] (כח,י): ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ יציאתו של יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן - נראית לכאורה כפעולה שגרתית וסתמית.

אך מהתבוננות מדויקת יותר לסיבת יציאתו של יעקב מביתו ועזיבתו את מקומו, כמסופר בסוף הפרשה הקודמת - פרשת תולדות, מתבררים הדברים באופן שונה לחלוטין.

כאשר נודע לרבקה שעשו רוצה לרצוח את יעקב לאחר לקיחת הברכות ממנו, היא קוראת ליעקב, מספרת לו על כך ומצווה עליו לעזוב את הבית ולברוח מעשו המבקש להרגו - ״וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח-לְךָ אֶל-לָבָן אָחִי, חָרָנָה״.

לאחר-מכן פונה רבקה ליצחק, לא מספרת לו על כוונתו של עשו לרצוח את יעקב, ומשכנעת אותו בנימוק אחר לחלוטין, לומר ליעקב לעזוב את הבית כי הגיע זמנו להתחתן ולהקים את משפחתו שלו, ואכן יצחק קורא ליעקב בנו ושולח אותו למצוא את בת זוגו ולהקים עימה את ביתו - ״וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב... לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה״.

לפי רבקה, יעקב יוצא לדרכו כבורח מאחיו הרוצה להרגו, וככזה, ניתן לשער, שיעקב יוצא לדרך מפוחד, לחוץ, מתוח, חסר ביטחון, ׳מוריד פרופיל׳ ו׳מכווץ׳ ככל הניתן את מציאותו כדי שלא תבלוט מעל פני השטח.

לעומת זאת לפי יצחק, יעקב יוצא לדרכו כשליח, ההולך לממש את משימת חייו - להקים לא רק את ביתו הפרטי אלא את בניין האומה הישראלית, וככזה, ניתן לשער שיעקב יוצא לדרך זקוף קומה, מלא בעוז ובגבורה, עם ביטחון עצמי גבוה, נחישות, גדולה ותחושת אחריות אדירה כדי להצליח במשימתו, שהרי עתיד האנושות ותיקון העולם כולו מונח על כתפיו.

כיצד אפוא יוצא יעקב מבאר שבע, כפליט בורח או כשליח? בקולו של מי הוא שומע - בקולה של אמו או בקולו של אביו?

בראשית (כח,ז): ״וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ״ - הוא שומע בקול שניהם, ואף מקדים את אביו לאמו.

מה משמעות הדבר?

חיינו כוללים אידאלים רוחניים גדולים מחד, וצרכים והכרחים חומריים וטבעיים מאידך.

כלפי חוץ בממד הגלוי נראים ההכרחים החומריים, אך לעיני הנשמה - בעומק הדברים וביסודם באופן פנימי וסמוי, גנוזים וטמונים האידיאלים הרוחניים, הנחשפים ומתגלים אט-אט בפועל במציאות דרך כל ההכרחים וה׳אין ברירה׳ לסוגיהם השונים.

מצד התוכן הפנימי והאידאל הרוחני שומע יעקב לאביו על היותו שליח אלוקי לבניין עם ישראל ותיקון העולם כולו, אך מצד המציאות החיצונית הגלויה שומע הוא גם לאימו בהיותו יוצא לדרך כפליט המוברח מביתו בעל-כרחו, כדי להינצל מידו של עשו הרוצה להרגו.

הידיעה והתחושה הכפולה הזו גרמה ליעקב להיות בורח מבחוץ ושליח מבפנים, כלומר לתת לתחושותיו הטבעיות את מקומן וביטוין ולעשות את כל הנדרש באופן מעשי כדי להינצל מעשו אחיו מחד, אך מאידך להשתייך בהכרתו הפנימית ובגדלות נפש לחזון הגדול - הקמת האומה הישראלית, חזון אשר למען מימושו יצא לדרכו. ידיעה ותחושה כפולה אשר רק בהופעת שתיהן ויצירת היחס הנכון שביניהן יוכל לצאת כראוי מביתו ולהצליח בשתי משימותיו.

כאז כן היום.

כל מאורעות ההיסטוריה העוברים עלינו כוללים שני צדדים - רוחני וחומרי, אלוקי וטבעי, אידאלי ומציאותי.

עלינו מוטלת האחריות הכבדה לזהות את השליחות המסתתרת בעומק הבריחה, בעיקר במצבים הקשים והמסובכים, ומתוך כך לפעול באופן מעשי בשני מסלולים אלו ללא סתירה, באחדות והרמוניה גמורה, תוך יצירת היחס הנכון והראוי ביניהם.

שמואל א' (כ,כב): "אִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ ה'".

יהונתן רומז לדוד שאם אכן יש לו סכנה בבית שאול והוא צריך לברוח, זהו לא אילוץ אלא חלק מתכנית אלוקית- "לך, כי שלחך ה'". יש לך שליחות במקום אחר ואתה צריך לבצע אותה.

כל מקום שאנחנו מגיעים אליו בחיים מזמן לנו תפקיד, גם אם נראה שהגענו לכאן "בטעות" או "במקרה"...

סיפור על השגחה פרטית מופלאה כפי שסופר בשבת פר' משפטים מפי הרב זאיד הי"ו:

בחור בשם אוריאל - תלמיד בישיבתי חלה ל"ע במחלה הנוראה בראש. הוא נשלח לצרפת לטיפול רפואי - המקום המתמחה ביותר. בסיום הטיפול התגלה שמצבו נשאר בכי רע והטיפול לא הצליח. הרופאים הרימו ידיהם, ואמרו שאין בידם היאך להושיעו, ואין לו אלא לספור ימיו עד למוות.
החלטנו שאין בידם של הרופאים ליאש, אלא רק לרפא, וחיפשנו ישועה ממקום אחר. לאחר בירורים, התגלה שיש רופא פרטי בארה"ב עם שיטה יחודית, שע"י ניתוח מיוחד יכול להציל את חייו של אוריאל. הבעיה היתה שהניתוח עולה בסך של 130,000$(!) ולנו אין מאיפה להשיגם. כמו כן רופא פרטי זה צריך חדר בבי"ח לצורך עריכת הניתוח, חדר בבית מלון לשהיה, טיסות לארץ וכו' (הוא מגיע לפציינט).
למחרת קיבלתי טלפון מאחותו של אוריאל, גב' אבוטבול, והיא מודיעה: ניתן לערוך את הניתוח!
שאלתי אותה, כיצד? והיא עונה בפשטות: אני מוכרת את הדירה שלי ובכסף שאקבל, אשלם למנתח....
שאלתי אותה: את בטוחה במה שאת עושה? אולי תשאלי רב? הרי יש לך 6 ילדים קטנים ובעל אברך, ואיפה תגורו? והיא ענתה שהכל בסדר, וזה סגור מצידה.
גב' אבוטבול גרה ברמת בית שמש, באותו יום פרסמה את דירתה למכירה במחיר מוזל של 130,000$ כמחיר הניתוח למי שיתן את הכסף במזומן. מיד קפץ קונה על המציאה, והכסף לניתוח- בידיה! בשומעינו זאת, קבענו מיד מועד לניתוח עם הפרופסור מארה"ב.
מישיבתי נשלחו תלמידים לגיוס תרומות לצורך השכרת החדר בבי"ח, טיסות וכו' - סכום של 30,000$.
ביום ד'- יום הגעת הרופא ארצה, הייתי בדרכי למסירת שיחה לבנות בצפון הארץ, התקשר אלי תלמידי יהודה ובפיו שאלה: נהג המונית הלוקח אותם לגייס הכספים מבקש ממנו ומחברו לקחת חבילה ולהעבירה למען מסוים, ורצונו לקבל את אישורי. סירבתי בתוקף. אינני מעונין להסתבך עם חבילות עלומות ומפוקפקות.
לאחר כמה דקות , מתקשר אלי יהודה תלמידי שוב: הנהג ממש מתחנן שניקח החבילה.. אמרתי לו שיפסיק להטרידני, ואם רוצה שיבוא להיפגש עימי אחרי השיחה שאני עומד למסור בצפון.
מסרתי השיחה לבנות היקרות, ובצאתי מחדר ההרצאות, רואה אני את תלמידי יהודה, והנהג ממתינים לי בחוץ.
ניגשתי לנהג, והבהרתי לו את עמדתי. הנהג - גבי שמו, פתח החבילה – היתה זו מזוודה קטנה שבה היו סכינים ופנסים קטנים ומוזרים. וכך הוא מספר: "היום בבוקר לקחתי משדה התעופה אדם הנראה כעשיר ומכובד. כשיצא מהמונית שכח את המזוודה הקטנה, ולקח עימו רק את מזוודתו הגדולה. רוצה אני להחזיר המזוודה לאותו האדם שנסע עימי - שפרטיו כתובים על המזוודה..."
הבטתי בפרטיו של הנוסע והחוורתי... היה זה פרופסור רייץ - שבא מארה"ב לנתח את אוריאל תלמידי!
אמרתי לגבי הנהג: אינני נוגע במזוודה זו, בא ניגש עכשיו למלון ונשאל שם האם אבדה מזוודה כזו, למר רייץ.
נסענו, ביקשנו את מר רייץ, כשהזכרנו את המזוודה, הוא ירד מיד ללובי כדי לפגוש אותנו.
מר רייץ הרופא היקר סיפר לנו שבמזוודה זו נמצאים כל כלי הניתוח שהוא צריך ע"מ לנתח את אוריאל, ועלותם בסך של 400,000$ ולא זו בלבד, אלא שאין אפשרות להשיגם כי הוא תכנן והמציא אותם במשך כמה חדשים במעבדותיו...
ששמעתי זאת, קישרתי הדברים, ואמרתי לד"ר רייץ: הבט, אתה הולך לנתח את תלמידי – אוריאל, והיכן נמצאה מזוודתך? במונית שבה נסעו תלמידי כדי לאסוף כסף בשבילך! והם אלה שיצרו עימי קשר למצוא אותך, והמזוודה שלך חזרה אליך על ידינו - הדואגים לאוריאל, האין זו השגחה מופלאה? והאם הינך יודע שבשביל לשלם לך ישנה אשה שמכרה את ביתה, ואין לה ולילדיה בית לגור?
ד"ר רייץ עיכל את הדברים, שתק למשך כמה דקות, ואז חשק שפתיו ואמר: אינני לוקח כסף עבור ניתוחו של אוריאל!!!
היינו המומים. שד"ר רייץ יוותר על 130,000$? זה היה בגדר חלום...
באותו שבוע נכנס אוריאל לניתוח ע"י ד"ר רייץ. ליבנו פעם, ותפילותינו בקעו רקיעים.
למחרת התבשרנו שהניתוח הצליח!!! ואוריאל בריא לחלוטין!!
גב' אבוטבול , אחותו היקרה של אוריאל, היתה צריכה לפנות את דירתה לקונה. ע"פ החוזה.
היה עליה לחפש דירה חילופית. וכך ישבה עם בעלה, כדת מה לעשות, ואמרה: אתה יודע, אם כבר אנחנו מחפשים דירה חדשה, אולי נחפש דירה בירושלים. כל חיי חלמתי לגור שם..."
"מה ירושלים?"- עונה בעלה, "יש לך מושג מה המחירים שם כיום?, הרי ה-130,000$ שיש לך מספיקים אולי למחסן בירושלים.... לא לדירה!
גב' אבטבול לא השתכנעה, נסעה לחברתה המתגוררת בי-ם ובקשה ממנה: תסייעי לי למצוא דירה...
חברתה לקחה אותה למתווך בשכונת קרית משה, והמתווך צחק ואמר: ב-130,000$ תוכלי לקנות כאן לחם וחלב, לא דירה!
יצאה גב' אבוטבול והחלה להסתכל סביבה, לפתע צדה עינה מודעה על מכירת דירה, שנתלתה בדירה בבנין ממולה. בלי לחשוב פעמיים, עלתה לדירה זו ונקשה על הדלת. הדלת נפתחה בידי גברת מופתעת.
"זה בקשר למודעה" - התנצלה והוכנסה לראות הדירה. הדירה היתה מטופחת, יפה וגדולה – 5 חדרים. "כמה אתם דורשים עליה?" שאלה, אך הגברת אומרת: "קראתי לבעלי והוא יגיע ויסכם איתך על מחיר", "אך יש לי בעיה, אני מוגבלת מאד במחיר" - עונה לעומתה גב' אבוטבול, אך היא בשלה: "כשיבוא בעלי תדברי עימו והוא יתגמש איתך"...
בעל הדירה הגיע והחל לספר בשבח הדירה, כווני אויר וכו', "כמה אתה רוצה עליה?"- שואלת גב´ אבוטבול.
"310,000$" - עונה בעל הדירה. "אך יש לי רק 130,000$"...- משיבה. "מה? אז למה קראתם לי? חשבתי שמדובר בלקוחה רצינית"... כעס לעומתה. גב' אבוטבול ניסתה להסביר "תבין, היתה לי דירה ברמת בית שמש, ומכרתי אותה בשביל הוצאות ניתוח לאחי, בסוף בנס חזר אלינו הכסף ואני רוצה למצוא דירה בירושלים שאני כ"כ אוהבת".
מה אמרת? ניתוח לאחיך? האם קוראים לך במקרה גב' אבוטבול???"- שואל בעל הדירה.
כן - עונה היא בשקט.
אני הוא הנהג - גבי - אצלי היתה המזוודה של ד"ר רייץ..!!!! וואו אני לא מאמין שאחותו המיוחדת של אוריאל נמצאת בביתי, ועוד רוצה לקנות את הדירה שלי...!
גבי הנהג - בעל הדירה - התקשר אלי(הרב) מיד ואמר לי: תראה, אני מוכר את הדירה שלי מפני שקיבלתי בירושה מאימי ע"ה וילה בישוב שקט, והנני רוצה לעבור לשם. מתחשק לי למכור לגב' אבוטבול היקרה את הדירה ב- 130,000$.... מה אעשה?
אמרתי לו: אינך מוכר לה את הדירה! אנו ניסע מחר לרבי דוד אבוחצירא ונשאל לפיו.
יום למחרת, כבר היינו בנהריה אצל רבי דוד וכך אמר: תמכור לגב' אבוטבול הדירה, ותזכה אתה ואשתך לאריכות ימים ושנים!
וזהו סוף הסיפור... זכתה גב' אבוטבול בזכות של הצלת חיי אחיה אוריאל, וקבלה דירה מעולה בירושלים עיר הקודש, והכל בהשגחה פרטית וניסית שלא תאומן!!!!
הסיפור הינו סיפור אמיתי. עוד שבועיים תתקים מסיבת הודיה לד' בצרפת על הצלת אוריאל ממות.
אמר רבי דוד אבוחצירא על סיפור זה, שזהו אחד מסיפורי ההשגחה הפרטית מהגדולים שנתקל בהם בעשור האחרון.




[1] ערוך מתוך הספר בנין אמונה לרב ערן טמיר עם תוספות.