חותמנו לחיים
הרב פרץ: ״בנעילה אומרים חותמנו!
מה המשמעות של החותם? אדם ביום הכיפורים רוצה לנצל עד הסוף,
הוא ראה שבערבית הוא עלה דרגה, בשחרית בלחש וחזרה עוד שתי דרגות, ומוסף עוד שתי דרגות,
ומנחה, ונעילה, עכשיו הוא נמצא בשיא, דבוק באל אחד יחיד ומיוחד. חסר את הגילוי הגמור
בכל הבריאה – שיבוא משיח.
אז אדם פוחד, ואומר אוי ואבוי, אם עכשיו לא תבוא גאולה אני אאבד את כל ההתעלות שהגעתי אליה עכשיו.
היה גביר אחד גאה שבא מדמשק לצפת לבדוק
את האר"י. אמרו לו שיש מישהו שרואה במצח את כל העוונות והוא אמר אין דברים כאלה.
מי יכול לראות מה עשיתי? ואמר אני רוצה לראות את הבן אדם הזה. כשהיה עוד בדרך, האר"י
אמר לתלמידים שלו, בא עכשיו אחד לבדוק אותי. הגביר הגיע ונכנס. הוא חיכה קצת עד שהאר"י
יגמור את השיעור ואמר לו לפני כולם, רבנו, שמעתי עליך שאתה רואה על המצח את כל מה שהאדם
עשה. תגיד לי בבקשה מה עשיתי, אני לא מתבייש, אתה יכול להגיד חופשי לפני כולם. האר"י
אמר לא כדאי לך, אמר לו הגביר אל תדאג.
אז האר"י התחיל להגיד את מעשיו של
הגביר, והגביר מתפעל, כן, כן, זה נכון. פתאום האר"י אמר איזה דבר שהגביר עשה,
שזה דבר שהוא בושה וחרפה להגיד על אותו גביר שעשה דבר כזה. הגביר בחוצפתו, במקום להוריד
את הראש ולבכות אמר, כל מה שאמרת עד עכשיו זה נכון, אבל הדבר האחרון שאמרת זה לא נכון.
התחצף. אמר לו האר"י ככה אתה אומר? טוב בבקשה תסתכלו פה על הקיר. אנחנו חושבים
שהוידאו וכל הדברים האלו זה חידושים. צריך לדעת שכל מה שקורה נרשם, אבן מקיר תזעק,
קורות ביתו של אדם יעידו עליו, יש מצלמות נסתרות של הקב"ה בכל מקום. רק שאף אחד
לא יודע איך לקלוט את ההקלטות של המצלמות האלו ולהציג אותם. אבל האר"י ידע. הוא
פתח את המצלמות האלה והראה לכולם את מעשיו של האדם הזה בדיוק.
כאשר ראה זאת הגביר הוא נפל על הרצפה והתחיל
לצעוק ולבכות שהוא רוצה תיקון. תיקון? אמר לו האר"י לך לא יועיל תיקון, איזה תיקון
? אתה מתחצף! אמר לו הגביר רבנו אני לא זז מפה, תעשה לי תיקון. אמר לו האר"י אם
אתה רוצה תיקון אנחנו לוקחים עכשיו בית דין ודנים אותך. לקחו אב בית הדין את מהרח"ו
והוסיפו עוד שני דיינים, אחד מהם האלשיך הקדוש, כולם מוסמכים ממרן ה"בית יוסף".
התחילו לדון בעניינים של החטאים והעוונות שלו, ופסקו לו שריפה.
קשרו לו את הידיים, פתחו לו את הפה והוא
רואה איך לוקחים פתילה עם עופרת ומרתיחים אותה, והוא מחכה, הוא קיבל עליו את הדין למות,
זהו. האר"י אמר איתו את הוידוי הגדול של רבנו ניסים ליום הכיפורים, וכמה חצרות
בצפת התאספו לאחר ששמעו את ההכאות שלו על הלב שנשמעו כמו הכאות בתופים מרוב שהוא הכה
מכל הלב. הגביר בכה ועשה תשובה גמורה וחיכה למיתה שתגאל אותו. כאשר באו לשפוך לו את
פתילה עם העופרת הרותחת לתוך הפה, האר"י אמר למהרח"ו, במקום את הפתילה עם
העופרת שים לו דבש. הגביר חיכה לפתילה ופתאום שמים לו דבש. הוא התנגד ואמר מה זה? איפה
הפתילה? אמר לו האר"י אין כזה דבר "אִם-אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי
אִם-בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה" (יחזקאל ל"ג י"א), אתה צריך
לעשות תשובה ולחיות. אז אמר לו הגביר מעיד אני עלי שמים וארץ, אם אני אצא מפה אני חוזר
לכל העברות, היצר הרע שלי גדול ואני לא מסוגל להתגבר עליו, יותר טוב שאמות. עכשיו נטהרתי,
עשיתי וידוי, תן לי ללכת, זה הכי טוב בשבילי, תעשה לי טובה. אמר לו האר"י תישאר
איתי פה ארבעים יום ואני מבטיח לך שהכל יסתדר. בארבעים יום האלה הוא נתן לו לקרוא חמישים
דפי זוהר בגירסא בכל יום, ונותן לו כל מיני תיקונים וכל מיני תשובות, עד שהפך אותו
לבעל תשובה אמיתי.
אם כן, בנעילה אדם כל כך טוב לו עם הקב"ה,
מרגיש כל כך זך ונקי אחרי הוידויים ואחרי הטהרה של אור השם, הוא פוחד מאוד שלא תחזור
חנה לשחרותה, שישכח את השם ויחזור לכל ההרגלים שלו. אז הוא אומר ריבונו של עולם אני
מבקש ממך עוד בקשה, כל היום הלאיתי אותך בבקשות של מחילה וסליחה וכפרה ועכשיו אני מבקש
דבר אחד, תחתום אותי על המדרגה הזו, אני רוצה להשאר פה איתך להיכן שהגעתי ביום הכיפורים".
-רובנו נוטים לתפוס את תפילת נעילה כסיטואציה
שעוד שניה סוגרים את הדלת של המלך ועכשיו צריך לצעוק חזק חזק שהמלך ישמע אותך כי עוד
שניה נועלים את הדלת וחותמים את הגזר דין ושהדלת
תיסגר הוא בטוח לא ישמע אותך.
אבל בפנימיות לומדים שזה בדיוק הפוך.
נעילה זה נועלים את הדלת מאחוריך ואתה בפנים עם המלך .
כשאתה עם המלך אתה מודד כל מילה שיש לך
להגיד כמו מישהו עם קוצר נשימה- על כל הברה הוא חושב עשר פעמים...
הכי חשוב עכשיו זה להתפלל על השכינה
שעכשיו עולה 7 רקיעים חזרה למעלה בה' הוא האלוקים!!! שהקב"ה יקים אותה מעפרא
ויחזיר אותה לארמון.
כשהגאולה תגיע כל הבעיות הפרטיות יפתרו ממילא (כשפותחים את השיבר הראשי יש מים לכל הברזים)!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!