יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

פרשת לך לך - יצחק vs ישמעאל

יצחק vs ישמעאל


בראשית (יז,טו-כא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ: וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו: וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד:  שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל: וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת".
וגם בהמשך - בראשית (כא,יב): "כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע".

רואים שאברהם אבינו מוכן שישמעאל יילך בדרכיו של ה' [יחיה לפניך] אבל הקב"ה מתעקש להסביר לו שיהיה לו עוד ילד והוא יהיה לברית עולם ולזרעו אחריו.

ישנם שני הבדלים מהותיים בין יצחק לישמעאל:

ההבדל הראשון: לידתו של ישמעאל הייתה טבעית ושל יצחק הייתה בנס עצום שאברהם לא האמין שיקרה.

ישמעאל מסמל את הטבע את ההגיון את הלא לסמוך על הנס, יצחק מסמל את עמ"י לדורותיו שנולד בנס חי בנס וימשיך להתקיים אחרי כולם בנס!!!

אם יש משהו לא הגיוני למשל להכריז על מדינה כנגד כל הגיון צבאי או מדיני אז זאת הדרך של עמ"י!

אם חוששים לתקוף באירן בגלל תמיכה כזאת או אחרת או בגלל פחד מיכולות צבאיות או חשש לצאת כנגד דעת העולם, אז זו דרכנו בתור אומה לעשות את מה שה' רוצה ואם צריך ניסים בשביל זה אז סבבה יש לנו את הקב"ה שהיה בסדר עד עכשיו!!!

חוזר בתשובה סיפר את הדברים הבאים: הוא לקח את קורס האסטרטגיות הצבאיות אותו הם נדרשים ללמוד, בו הם לומדים ודנים כמעט על כל מלחמה ומנסים להבין מדוע המנצח ניצח והמפסיד הפסיד. הם לעולם לא הזכירו את מדינת ישראל. הוא הרים את ידו, והמרצה הבכיר שלימד את הכיתה נתן לו את רשות הדיבור. הצוער עמד ושאל מדוע הם לא הזכירו את ישראל אפילו פעם אחת, הרי אחרי הכל יש לישראל כמה נצחונות גדולים כמו למשל מלחמת ששת הימים בשנת 1967. המרצה התעלם מהשאלה והורה לו לפגוש אותו במשרדו אחרי השיעור.
הוא ניגש אחרי השיעור למשרדו של הגנרל, שזכר מי הוא. כאשר הוא העלה את הנושא שוב הגנרל ענה לו: ''האסטרטגים הצבאיים הגדולים בעולם בחנו וניתחו את המלחמות בהן מדינת ישראל ניצחה, ולא משנה איך מסתכלים על זה, הם היו צריכים להפסיד בכל מלחמה מחדש. הם לא נלחמו עם הנשק שלהם, והכוח האסטרטגי שעזר להם לנצח לא היה שלהם. הסיבה היחידה שאפשר להסביר את ניצחונות ישראל היא שמדובר בניסים, ואנחנו כאן, בווסט פוינט, לא מלמדים ניסים!''
הוא נדהם שהגנרל יודה בדבר כזה, והבין שאם הם יכולים לזהות את ידו של הקב''ה, הוא רוצה להיות חלק מזה. מיד החליט ללמוד ולחזור בתשובה, ולהיות יהודי שומר תורה ומצוות.

ההבדל השני הוא, שהברית בין הקב"ה לישמעאל הייתה בגיל 13 מתוך הכרה שכלית מלאה, ויצחק נימול בגיל 8 ימים כשעוד לא הבין כלום בשכל. ישמעאל מאמין באללה מתי שזה מסתדר לו בשכל כי הוא כרת את הברית מתוך הבנה שכלית אבל יצחק כרת את הברית בצורה פנימית ומהותית מעל לכל הבנה!

לכן אנחנו עם הקב"ה לא משנה מה יקרה או מה נצטרך לעשות!



גם אם חונכת כיהודי וגם אם לא – אתה יהודי בנשמתך מתוך ברית עמוקה מאוד שקיימת בכל יהודי!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: