פרשת ויצא - גברים ממאדים ונשים מנגה

גברים ממאדים ונשים מנגה

בראשית (כט,כה): " וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה".

בפעם הראשונה שיעקב אבינו רואה את רחל הוא מתאהב בה ונושק לה ועובד בשבילה שבע שנים!

אבל בבוקר הראשון אחרי החתונה כשהוא רואה את לאה הוא בהלם!

כמו שמספרים חז"ל (בראשית רבה, פרשה ע): "כל אותה הלילה היה קורא לה 'רחל' והיא עונה לו. בבוקר 'והנה היא לאה'!. אמר לה: רמאית בת רמאי, כל הלילה [בחושך] קראתי לך רחל וענית לי? [למה כל הלילה? כי הוא חיכה שהיא תירדם ובדק האם היא תענה לשם שלה תוך כדי שינה והיא ענתה זה אומר שהרמאות טבועה בה עמוק!) אמרה לו: וכי יש מורה בלי תלמידים? וכי לא כך היה קורא לך אביך והיית עונה לו?".

איזו התחלה מוצלחת של זוגיות... זאת הזוגיות שאנחנו אמורים ללמוד מהאבות והאמהות?

ועוד מתמיה ביותר, שחכמים עשו זכר לדבר, וכשם שלאה היתה מכוסה מיעקב בליל החופה, כך מכסים בהינומא כל כלה בזמן החופה. איך יתכן לשמור מנהג שהוא זכר לדבר כואב ופוגע?

לפני החתונה האיש רואה רק את ה'רחל' שבאשתו את החיצוניות.

רק מתי שהוא 'מתעורר' הוא רואה שזאת לאה - אחרי כמה זמן של נישואין האדם מגלה שיש עוד צדדים, יש גם את הפנימיות, יש לה מידות שצריך להסתדר איתן, יש צורך לעבוד, זאת לא משימה קלה...

גם הפוך אצל הנשים, יש בקבלה מושג של ישראל ויעקב כשישראל קשור ללאה ויעקב לרחל, גם האשה מגלה בבעלה צדדים פנימיים שהיא לא זיהתה קודם...

ואז מתחילים הוויכוחים והמריבות עד שבני הזוג מתבגרים ומתחשלים ולאט לאט עם הרבה סבלנות בונים משפחה.

זוג מתאים לפי מידה יש רק בחנות נעלים... בבית של חתן וכלה צריך לכתוב: "סכנה, כאן בונים"!

כל זה כמובן לטובה, ה' נותן לך בת זוג שהיא 'כנגדך' בשביל שתעבוד על המידות, תזדכך, תתעדן... אבל אם היית יודע את זה לפני החתונה לא היית מתחתן איתה...

אז ה' מסתיר את זה, מרדים אותך ואתה מתחתן עם רחל – רואה את החיצוניות יותר, וכשאתה מתעורר אתה רואה שיש גם לאה, לא בהכרח דברים רעים עובדה שיעקב אבינו בנה איתה את בית ישראל אבל דברים שלא היית מודע להם בחתונה...

                                   

אחד הדברים שצריך לעבוד עליהם בזוגיות הוא השוני המובנה בשפת הדיבור של בני הזוג [אפילו ששניהם מדברים עברית, או צרפתית...]:

"וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱ-לֹקִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?".

התגובה הקשה של יעקב לא ברורה לחז"ל (בראשית רבה עא,ז): אשר תמהו: "כך עונים את המעיקות?"

מה באמת גרם ליעקב לכעוס כל-כך על אשתו האהובה כאשר צעקה אליו מדם לבה על נושא שבאמת בוער בנפשה?

התשובה היא, כנראה, בגלל שאותו נושא הציק לו לא פחות מאשר לה. גם הוא כבר רצה בנים מאשתו האהובה, וגם הוא התייסר על כל יום שעובר ורחל אינה נכנסת להריון. הוא נפגע כל-כך מדברי רחל בגלל שהוא הבין שהיא מאשימה אותו בצרתה. במקום לנסות להיכנס לנעליה ולהבין שהיא בוכה לפניו כדי שיבין אותה, הוא הבין את הדברים כהאשמה נגדו, וממילא התגונן באופן שפגע בה עוד יותר.

האשה מדברת בשפה שהגבר מפרש כהאשמה בעוד שהיא רוצה תמיכה ועידוד!!!

דוגמא: אתה נכנס הביתה ואשתך אומרת לך תראה כמה כלים יש בכיור והסלון מבולגן והתינוק בוכה ומוציא אותי מדעתי...

מה הגבר הבין? אני צריכה עזרה...

מה הוא עושה (אם הוא בסדר...)? מפשיל שרוולים עושה כלים מסדר את הסלון ומנדנד את התינוק...

אבל מה האשה באמת אמרה בתרגום לעברית לזכרים? אני צריכה שתחמיא לי על כל העבודה הקשה שעשיתי כל היום בבית...

ומה היא צריכה באמת? שתתפעל ותגיד לה: אני במקומך לא הייתי שורד רגע אחד בבית... (שזה באמת נכון...), אח"כ אחרי שהיא תירגע אז גם תנסה לעזור...

ה' טבע באשה יכולת של דיבור בעקיפין כי זה מאוד חשוב לחינוך של הילדים...

אבל לגבר זה מאוד קשה לתרגם את זה צריך הרבה סבלנות ועבודת המידות.

[אם היא צריכה מחמאה שתגיד! אני לא אפסיק להחמיא לה, למה היא צועקת עלי כשאני נכנס?!?].

עצה טובה: לפני שנכנסים הביתה, לעצור, לשנן לעצמך שאתם לא מדברים באותה שפה, ואז להיכנס רגוע ומוכן...

ויהי רצון שנזכה לראות את נשותינו "כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל".