פרשת ויחי - "אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם" - תיקון הברית

"אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם"

בראשית (נ,כד): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם".

תפארת שלמה (דברים - לשבת נחמו): "... אמר יוסף אע"פ שאנכי בחי' היסוד מת בגלות בכל זאת פקוד יפקוד אלהים אתכם בחי' היחוד של כנ"י (פקידה) יהי' תמיד עמכם גם בהגלות ועי"כ תזכו לגאולה...".

אפילו שאדם נפל בבעיות של היסוד (יוסף מת), תמיד יש בחינה יותר גבוהה שאפשר להידבק בה ולתקן הכל ולזכות לגאולה!

יעקב אבינו תיקן את הגילוי עריות של אדם הראשון!

אריז"ל (שער הפסוקים - פרשת ויגש): "ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי וגו'. צריך להבין, מה ענין קריאתו אותם מעט ורעים. והענין הוא, דע, כי אדה"ר נתגלגל בג' אבות, ולכן נקראים אבות, על שם האב הראשון שהוא אדה"ר. ונתבאר בספר התיקונין, בתיקון ס"ט וע', כי נפשו של אדם נתגלגלה באברהם. ורוחו, ביצחק. ונשמתו, ביעקב. גם נתבאר בר"מ, בפרשת קדושים, כי אברהם תקן עון ע"ז. ויצחק תקון עון ש"ד. ויעקב, תקן עון ג"ע. גם נתבאר בספר התיקונין, כי כשירד יעקב למצרים, אז נכנסה בו נשמת אדה"ר.

והנה אדה"ר, חטא בהשחתת זרעו, באותם ק"ל שנה הראשונים, כנז"ל בפסוק לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. והשחתת הזרע נקרא רע, כמש"ה (בראשית ל"ח ז') ויהי ער בכור יהודה רע. וכתיב (שם ו' ה') וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. וכתיב אוי לרשע רע. ויעקב בא לתקן עון ג"ע, שהוא השחתת הזרע, הניתן בלילי"ת ונעמ"ה, הנקרא עריות כנודע. ולכן עברו עליו ק"ל שנה הראשונים, ביסורין ובגלות כנודע. וזש"ה, מעט ורעים, שלשים ומאת שנה, ר"ל, כי בהיותם רעים ביסורין, נתקן עון ק"ל שנה, בהשחתת הזרע דאדם, הנקרא רע. וכשנשלמו, אז נכנסה בו נשמת אדה"ר, כי כבר תקן אותם, ואז כתיב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, כי כבר נכנסה בו נשמת חיים דאדה"ר, וזהו ויחי יעקב, ונמשך שיעור זה י"ז שנה, כמנין טו"ב, להורות כי בק"ל שנים ראשונים נתקן הרע, ובי"ז שנים אחרונים היה טוב בלי רע, לכן ירד למצרים, כי שם היו מתגלגלים ניצוצות השחתת הזרע, כנז"ל בפסוק לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו".

בפרשתנו אנחנו רואים שהדבר הראשון שאמר יעקב לבניו כשברכם זה ענין קדושת הברית - "כחי וראשית אוני", כדי לעוררם להתחזק בזה בכל הזמנים עד אחרית הימים.

זה שאמר למנשה ואפרים, "המלאך הגואל אותי מכל "רע" (ע"ד שאמר הכתוב ויהי ער בכור יהודה "רע", שהמוציא ז"ל נקרא רע), הוא יברך את הנערים, באותה קדושה, ויהיו ראויים להקרא בהם שמי ושם אבותי, ע"י שימשיכו את שלשלת הקדושה.

כי יעקב אבינו היה שמור בשמירה עליונה, עד שבהיותו בן פ"ד שנה היה בכורו ראשית אונו.

הגמ' (חולין צא:) אומרת שהמלאכים עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה (במרכבה) ויורדים ומסתכלים בדיוקנו של מטה (של יעקב שישן), בעו לסכוניה, מיד והנה ה' נצב עליו, א"ר שמעון בן לקיש אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, כאדם שמניף על בנו.

פירש"י בעו לסכוניה, מחמת קנאה. נצב עליו, לשמרו. שמניף על בנו, במניפה להצילו מן השרב עכ"ל.

וצ"ב לשון לסכוניה, הול"ל לאזוקיה או לפגוע בו וכיו"ב. וגם לשון מניף על בנו צ"ב שהרי לא מהשרב היה צריך שמירה להניף עליו, אלא להגן עליו מהסכנה, ולזה לא מועילה מניפה העושה רוח?

אמר הרה"ק ר' משה צבי מסאווראן ז"ל (נדפס בספרו), שהמלאכים כשנתקנאו ביעקב אבינו, רצו להראות שהוא רק בן אדם, ואינו ראוי להקבע צורתו בכסא הכבוד, ולכן רצו לחממו ולהכשילו בקרי, מלשון ותהי לו סוכנת (באבישג). וע"ז הגן עליו הקב"ה שהניף עליו במניפה לצננו מהחום.

שמירה זו הזכיר יעקב אבינו כאן, המלאך הגואל אותי מכל "רע", הוא יברך את הנערים גם כן באותה שמירה עליונה, דבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו (מכות י).

בראשית (מט,כד-כו): "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל: מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם: בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו".

מי ששומר הברית, ושלם במדת היסוד, זוכה להשפיע ברוחניות וגשמיות, כי יסוד היא מדת ההשפעה.

לכן אמר יעקב ליוסף – מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל - צירף ה' שהיא השכינה לתיבת "רע" ונעשה "רֹעֶה".

גמרא (תענית ה:): "רב נחמן ור' יצחק הוו יתבי בסעודתא, א''ל רב נחמן לר' יצחק לימא מר מילתא, א''ל: הכי א''ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. בתר דסעוד א''ל: הכי א''ר יוחנן יעקב אבינו לא מת"!

אמרי אמת (ר' אברהם מרדכי אלטר, ויחי תרצג): "לכל אחד מישראל יש נקודה מיעקב אבינו שלא יכולה למות ואפילו כשנופל".

פני מנחם[1] (ויחי תשנ"ה): "כוחו של יעקב אבינו עומד ומסייע בכל הזמנים הקשים ואפילו אחר טרף טרף יוסף, אם נכשל איש ישראל במדה זו ממשיך כוחו לסייע ויכולים לחזור למוטב להיטיב הכל".

שער הגלגולים (הקדמה לו'): "ריב"ז ור' עקיבא, ששניהם היו עמי הארץ במ' שנה הראשונים שלהם כנזכר, הסבה היא, לפי שהנפש שלהם היתה מבחי' טפת זרע אחת, מאותם עשר טפין, שיצאו מיוסף הצדיק מעשר אצבעותיו, לכן היו מ' שנה עמי הארץ, מ' הראשונים, ונתאחזו בהם הקליפות קצת בימים ההם, ובפרט ר' עקיבא, שהיה אומר במסכת פסחים דמ"ט, מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור. ומזה תקיש לכמה דברים אחרים, שהיו בו בהיותו ע"ה עם היות שאמרו בגמרא דבת כלבא שבוע חזיתיה דהוא צנוע ומעלי, ובהכרח שהיו לריב"ז ור' עקיבא חטאת נעורים".

ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק - אות צה): "בימי הנעורים רתיחת התאוה מתגברת ואז מרבה חטאים מצד היצר רע רחמנא ליצלן והם חטאת נעורים וזה היה בדור המבול כמו שנאמר שם (בראשית ח,כא) כי יצר וגו' מנעוריו. וגם כן מסגל טוב הרבה מצד היצר טוב וחשקות לדברי תורה, וזה היה דור המדבר כמו שנאמר (ירמיה ב,ב) וזכרתי לך חסד נעוריך והם עצמם אותם הנפשות כמו שמובא בזוהר פנחס (רטז.) עיין שם, דהיו ראוים לקבל תורה במבול אילו זכו ונשמת משה היתה שם.

ודורו של משיח אז יהיה פעם שלישי אותו דור בסוד מה שנאמר (תהלים קג,ה) 'תחדש כנשר נעוריכי' ואז יהיה התיקון הגמור שבאות בערבוביא חטאת נעורים וחסד נעורים והטוב יתגבר על הרע ויהפכו לטוב. וזה שמובא בזוהר (נח עב:) ובתיקונים (תיקון י"ח) 'כד תחמי קשתא באנפי נהירין תצפי לרגלי משיח' שהקשת הוא אות הברית נגד עונשי חטאת נעורים ובדורו של משיח יהיה זה באנפין נהירין בהארת פנים שהשם יתברך מאיר עיניהם לדעת כי סר עוונם בזה ועמך כולם צדיקים וגו' (ישעיה ס,כא) פירוש שומרי הברית כנודע".

גמרא (קידושין ל:): "אמר הקב"ה לישראל: בניי, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה - אין אתם נמסרים בידו".

הרי שהתורה לא נועדה לבטל את היצר הרע, את היצרים הארציים, אלא לתבל אותם ועל ידי כך להופכם לטוב.

זה עניינו של דור המשיח, שיתגלו בו כל הכוחות בעוצמה יתרה. המתירנות פורצת את כל הגדרות, והתאוות והנטיות השונות מתפרצות בלא גבול. ואין אפשרות עוד לדחוק את היצר ולנסות להכניע את כוחותיו. אלא מוכרחים להשתמש בעצה האלוקית העליונה, לעסוק בתורה הקדושה בקדושה ובעמקות כדי להאיר ולהדריך את החיים, ועל ידי כך נזכה לכוון את כל הנטיות הארציות, החומריות, לטוב ולקדושה.

אנחנו נכנסים השבוע לימי השובבי"ם, יש כל מיני תיקונים שאפשר וצריך לעשות אבל לימוד התורה עולה על הכל!

הרמב"ם (סוף הלכות איסורי ביאה פרק כב'): "גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד".

שבט לוי לא השתעבדו במצרים, רק ישבו ולמדו תורה.
אז איך הם תיקנו את הניצוצות שהיו צריכים תיקון (הסיבה שבגללה עמ"י ירד למצרים)?
ע"י לימוד תורה!
אתה יכול לבחור אם אתה רוצה עמל פיזי ותיקונים של פרנסה ובריאות וכו' או לתקן ע"י לימוד תורה!!!

תפילה לשמירת הברית מאת רבינו יוסף חיים זצוקלה"ה בעל הבן איש חי:

אנא ה' למען שמך הגדול ולמען רחמיך וחסדיך תעזרני ותסייעני לשמור אות ברית קודש אשר חתמת בבשרנו, ותצילני מכל חטא ומכל הרהורים רעים ומחשבות פגומות. ותצילני מכל פגם הברית הן במחשבה, הן בדבור, הן במעשה, הן בחוש הריאות, הן בחוש השמיעה, הן בשאר חושים. ובכולם אהיה טהור בקדושת הברית בלי שום פגם והרהור רע כלל, ותזכני שאתגבר על יצה"ר, ותהיה מחשבתי קשורה ודבוקה בקדושת תמיד, כי ברחמיך הרבים בחרת בנו מכל האומות ורוממתנו מכל הלשונות, והבדלת אותנו מכל טומאותיהם ותועבותיהם, ככתוב בתורתך "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי".

נודה לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו על שהוצאתנו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו, ועל חוקי רצונך שהודעתנו, ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו, אנא ה' "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי", ותמשוך עלי מחשבות קדושות וטהורות זכות ונכונות, ויהיה לי לב שמח בעבודתך תמיד, ותעזרני על דבר כבוד שמך מעתה ועד עולם. אכי"ר.

---

[1] הרב פינחס מנחם אלתר (נפטר בט"ז באדר ה'תשנ"ו) היה האדמו"ר השישי לחסידות גור. מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית, התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל. לא לחץ לרבין את היד כי זו יד שלחצה את ידו של עראפת. חודשיים לפני הרצח הזהיר את רבין: "אתה צריך לשנות את המדיניות בה אתה נוקט, שאם לא כן אתה מסכן את חייך, דע לך, יתנקשו בך ועליך להשמר, אתה עדיין יכול לעשות שינוי כיוון ולהציל את חייך".